להתגרש זו לא חוויה פשוטה בכלל. התהליך לרוב לוקח לא מעט זמן, ועד שמקבלים את האישור הסופי, הזוג נשאר עם הלשון בחוץ ומעט אנרגיה. אלא שאחרי הגירושין מתחילים ההסדרים האמיתיים של הרכוש המשותף יחד עם הנכסים והכספים. זה השלב שבו אתם צריכים להיות מודעים לכל פרט ולשים לב
מה קורה אחרי קבלת הגט ואישור הגירושין?
למעשה ברגע קבלת הגט ומסמך אישור הגירושין שמאגד תחתיו את כל הסדרי השהות של הילדים, כעת מגיעים לחלק האחרון של ההיפרדות ופירוק המשפחה. השלב האחרון הוא אחד השלבים המסובכים של תהליך הגירושין, שהוא עצמו לא פשוט. מדובר בשלב בו צריך לחלק את הנכסים בין בני הזוג. על פי החוק, אם בני הזוג נישאו לאחר 1974, חל חוק יחסי ממון בין בני הזוג. חוק זה מגדיר כי לאחר הגירושין בני הזוג צריכים לחלוק ברכוש המשותף לשניהם. החל משנת 2008 העבירו תיקון לחוק יחסי ממון, שבבסיסו ניתן לחלק את הרכוש לפני סיום הנישואין אם הוגשה בקשה לכך.
כיצד מחלקים את הרכוש בין בני הזוג?
אם אתם מצוידים בהסכם ממון שנערך על ידי עורך דין הסכם ממון – הסיפור פשוט יחסית. אם לא ערכתם הסכם ממון – זה קצת יותר בעייתי. לעיתים, המצב הכלכלי בין בני הזוג הוא לא שווה והצד שמרוויח יותר יכול לכעוס על ההחלטה לחלק את הרכוש שווה בשווה. כמו כן, יכולים להיות גם מקרים של הסתרת רכוש על מנת שלא יהיה צורך לחלק גם אותו. גם אם מדובר רק בצד אחד שפרנס והצד השני לא עבד כלל, עדיין בן הזוג השני יהיה זכאי למחצית מכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, מכוח החוק של חזקת השיתוף והמאמץ המשותף.
מדוע מחלקים את הרכוש שווה בשווה?
נציין כי הרכוש שמחלקים בין בני הזוג הוא רק ההון והרכוש שנצבר בשנות הנישואין ולא לפני כן. הרעיון שעומד מאחורי חלוקת הרכוש שווה בשווה נובע מההנחה כי מאמץ האישה בגידול הילדים בבית שווה ערך למאמץ הבעל בעבודתו בחוץ. אישה שלא עובדת אמנם לא מכניסה משכורת, אבל כן מייצרת ערך לילדים וערך כלכלי בבית שהינו שווה ערך לעבודה מפרנסת. כמובן שהדברים תקפים גם אם הם הפוכים והבעל הוא זה שנשאר בבית עם גידול הילדים.
מה בנוגע לרישום בעלות?
רישום הבעלות על רכוש לא בהכרח משקף בעלות אמיתית. מאחר והמגמה הנוכחית היא חתירה לשוויון, העובדה שכל הרכוש רשום על שמו של אחד מבני הזוג אינה מהווה עילה לשלול את הזכויות מבן הזוג השני. כמו כן, בן הזוג שהרכוש לא רשום על שמו, צריך לבקש מבית המשפט סעדים זמניים, כמו עיקול או צו מניעה, על מנת שהצד השני לא ימכור את כל הרכוש.